עבר הווה ועתיד של עדשות סקלרליות דר' ניר ארדינסט

עבר הווה ועתיד של עדשות סקלרליות הינו נושא חשוב בהבנת  עדשות מגע סקלרליות. אין ספק כי עדשות סקלרליות התקדמו רבות בשנים האחרונות.

עבר הווה ועתיד של עדשות מגע סקלרליות דר' ניר ארדינסט

עבר של עדשות מגע סקלרליות

עדשות מגע סקלרליות היו למעשה העדשות המגע הראשונות שפותחו והיו מזכוכית. 
יוג'ין קאלט ואדולוף פיק התאימו בסוף המאה 19 עדשות מגע סקלרליות מזכוכית לאחר שלקחו מדידיות מהעין של הפציינט. העדשות הסקלרליות של קאלט ופיק היו גדולות יחסית והגיעו עד קוטר של 22 מ"מ.
עדשות סקלרליות של קאלט ופיק השיגו חדות ראייה טובה מאוד (איכות אופטית של זכוכית תמיד יותר טובה מפולימר פלסטי) אך הן היו גרמו להידבקות עזות לעין (ואקום)והצמדות חזקה מאוד (Adhesion) ומשטח העין. חיסרון נוסף היה שעדשות אלו לא העבירו חמצן כלל – כלומר היו אטומות למעבר חמצן וגרמו לנזקי היפוקסיה.

הווה של עדשות מגע סקלרליות

ב 20 שנה האחרונות העדשות הסקלרליות זוכות לפופולריות עצומה בזכות 2 דברים עיקריים:

• התקדמות חומרי הגלם
• דימות של משטח העין

התקדמות חומרי הגלם תרמו לפיתוח עדשות מגע סקלרליות שמעבירות חמצן רב. בעבר חוסר מעבר חמצן הייתה נקודות התורפה של העדשות המגע הסקלריות. בזמן שפותחו חומרי גלם עם עבירות חמצן גבוהה לא נצפו בעיות היפוקסיה (חוסר מעבר חמצן) במשטח העין ולא היה צורך לחורר את העדשה כדי להעביר חמצן.
דמות משטח העין תרם רבות להבין את האנטומיה של הגובלת (הגבול של הקרנית והלחמית) והסקלרה (לובן העין). בזכות דימות זה אפשר לפתח עדשות מגע סקלרליות עם מבנים תואמים יותר לעין ולמשטח העין בפרט.

עתיד של עדשות מגע סקלרליות

העתיד של עדשות מגע סקלרליות מתמקד ב:

• חומרי גלם משוכללים
• ציפוי עדשות מגע סקלרליות מתקדמים
• התאמה טובה יותר בעזרת מערכות דימות כגון מיפוי קרנית מיוחדים